מחשבות
בקול רם

יש לי חברה כזאת. מנהלת עסק, בית, 1000 שיחות וואטסאפ במקביל. היא אוהבת להגיד שהיא לא יצירתית.

מעגל הדאגה, מעגל ההשפעה, מעגל השליטה. שלושה מושגים שנהיו רלוונטיים עכשיו יותר מתמיד.

יש פחד פרה-היסטורי שרוב העצמאיות חיות איתו: הפחד מלקוח לא מרוצה.

את עצמאית. כשעולה צורך בעזרה, יש קול קטן שאומר: אני יכולה לבד.

להיות עצמאית זה גם ככה ללבוש מיליון כובעים. זה לא בלאגן — זה כוח.

אני מעצבת כבר די הרבה שנים. ועדיין, מספיק משוב אחד פחות מדויק, פחות מתלהב, פחות "וואו", כדי שמשהו בפנים יתכווץ.

יש רגע כזה שקורה להרבה עצמאיות. הן פותחות אתר חדש ומתחילות להרגיש שהן אמורות לדבר בשפה מאוד מסוימת. יותר מקצועית. יותר "נכונה".

אחד הדברים הכי מתסכלים בעולם של התפתחות אישית זה כמה מדברים על מוטיבציה. בפועל? רוב האנשים שאני מכירה פשוט עייפים.